להלן מספר המלצות ("שיטות ביתיות") כסיוע לטיפול בבעיה, המלצות אלו אינן מחליפות סיוע וטיפול של איש מקצוע:
- להתייחס למניע ( מדוע קיים פחד מכלבים ) ולא להתנהגות הגלויה (רעד גופני).
- היו אמפטיים: "אני מבין שאתה חושש מהכלב" או "אני מבין שיש לך פחד מכלבים " , "אך תראה הכלב הקטן רוצה לשחק".
- השתדלו לחשוב כמו מי שיש לו פחד מכלבים כלומר נסו להבין את המצב סובייקטיבית, למי שיש פחד מכלבים גם פודל קטן יכול להיראות בעיניו כחיית טרף איומה.
- חזקו את ביטחונו העצמי של מי שיש לו פחד מכלבים , חזקו את תחושת הערך העצמי שלו: "הנה ראית עברנו ליד הכלב ולא קרה כלום, הכלב אפילו רצה לשחק איתך".
- העבירו למי שיש פחד מכלבים מידע שבאמצעותו הוא יוכל להבחין בין סכנות ממשיות לבין פחדים מדומים, כך תתפוגג אי הוודאות והפירושים המוטעים. למשל בהבדל בין כלב עזוב וחולה שעלול לתקוף ואין להתקרב אליו, לעומת כלב ידידותי של השכנה שרוצה לשחק.
- עודדו את מי שיש לו פחד מכלבים להתמודדות אישית שבעקבותיה תבוא תחושת סיפוק והצלחה: "בוא נלטף את הכלב, אתה רואה הוא נהנה מהליטוף שלך איזה כיף".
- תנו למי שיש לו פחד מכלבים מרחבי פעולה גדולים תוך שמירה על גבולות ברוריםמה מותר ואסור: "תשאל את האישה בעלת הכלב, האם מותר ללטף את הכלב שלה"
- היו עקביים ואל תשנו את דעתם והתנהגותכם בכל פעם שתראו כלב בגודל / צבע אחר.
- היו תקיפים וקיבעו גבולות למשל: ילד שצורח ברחוב וההורה שלו עושה כל מה שהילד רוצה, לא יוכל לעולם להרגיע את ילדו.
- היו דמות מרגיעה המעניקה למי שיש לו פחד מכלבים תחושות ביטחון למשל ילד שיראה את אחד מהוריו חרדתי וצועק על בעלי כלב לקשור את כלבם אחרת הכלב עלול לנשוך את הילד, הורה זה יגרם לכל ילד לפחד.
פחד מכלבים – חלק מדרכי הטיפול המוצעות
פנו לעזרת איש מקצוע כגון פסיכולוג
הפנו את מי שמפחד לעסוק בספורט לחיזוק הביטחון העצמי
תרפיה באמצעות כלבים (להפגיש את הילד עם כלב מתאים ובלתי מאיים ולקשור קשר ביניהם)
עשו שימוש בדמיון מודרך, במוזיקה, משחקים, ציורים וכדומה