הכלב סובל נפשית ופיזית מתסמיני חרדה אופן כללי ובזמן היותו לבד באופן ספציפי. התסמינים יכולים להיות – עצבנות יתר שבאה לידי ביטוי במיוחד כשאתם יוצאים מהבית ובהיעדרכם, אכילת רגלים או נגיסה של ממש בכריות הרגל, הרס רב וניסיון בריחה מהבית ממש "בכל מחיר".
בפרק חרדות אצל כלבים נכללים כל סוגי החרדות: חרדת נטישה, חרדות מרעש, חושך, רעמים, נסיעות וטרינר וכדומה.
בפרק חרדות אצל כלבים , אגדיר את החרדה, ביטוייה ואת הבעיתיות שבהבנה שאכן מדובר בתופעה שמצריכה טיפול מסור.
עיקר הבעיה היא שלא תמיד ברור לבעלי הכלב שאכן מדובר בבעיה, עד שהכלב מאוד סובל או שבעליו סובלים לראותו במצב אליו הוא הגיע. חרדות אצל כלבים בעיקר מוכרות בשם הקולקטיבי של חרדת נטישה . מדובר בהתנהגות שונה וקיצונית לפיה כלב שחרד חרדה אמיתית, ממש "מאבד את עשתונותיו" שעה שבעליו עוזבים את הבית, חלק מהכלבים "נכנסים לדיכאון", חלקם מנסים לברוח מהבית, חלקם נכנסים למצב נשימתי מהיר ואינם מצליחים להשתלט על עצמם. כשמדובר בחרדה ברמה גבוהה הכלב גורם לנזקים קשים, כמו כן הוא עלול לפגוע בעצמו פיזית, וגם מבחינה נפשית הכלב אינו שליו אלא עצבני וחסר מנוח.
הסיבות העיקריות לתופעת בעיית התנהגות זו:
החרדה מתחילה הרבה לפני שאנו מבחינים בסימפטומים. שעה שהכלב חווה את החרדה, ניתן להבחין כי גופו נמצא במצוקה אמיתית.
ניתן לאבחן את הכלבים הלוקים בסימפטומים של חרדות, שכן לרוב מדובר בכלבים מאוד תלותיים בבעליהם. מדובר בכלבים שהולכים אחרי בעליהם לכל מקום, לא יודעים להעסיק את עצמם עם משחקי כלבים או כלבים אחרים.
שתי החרדות הבולטות הינן חרדת נטישה וחרדה מפני רעש אך קיימות חרדות נוספות, חלקן מוזרות בעיני האדם הסביר כגון: חרדה מזיקוקים, מרעמים, ממעליות, חרדה מפני מקומות הומי אדם או מגברים באופן ספציפי, חרדה מהחושך ועוד שפע חרדות.
מה לעשות כשיש בעיית התנהגות כזו?
1. יש לאבחן מס' דברים חשובים בטרם הטיפול:
יש לאבחן שאכן מדובר בחרדה ואם כן, איזו חרדה – הרבה פעמים מדובר בהתנהגות שובבה, הרסנית אך לא חרדתית.
2. רק לאחר שאיבחנו חרדה, יש לאבחן מהי רמת חומרתה
3. יש לבדוק האם החרדה ניתנת לטיפול ואם כן, מהם הטיפולים הרלוונטיים הספציפיים (כגון: שינוי בהרגלים, טיפול בשיטות אלטרנטיביות, או טיפול תרופתי וכדומה).
המלצה – בחרו מאלף כלבים שיש לו ניסיון בתחום משום שללא ניסיון עלול להיגרם נזק לכלב.
באחריות מאלף הכלבים להתאים את הטיפול הספציפי לאותו הכלב ולבעליו ובדומה לבעיית תוקפנות, יש לדעת למקם את מידת החרדה במדויק שכן טיפול לקוי עלול לגרום להחרפת הבעיה.