דיני נזיקין

נזק בדיני נזיקין נקרא גם עוולה והיא נחלקת לשניים במסגרת התחום הנזיקי:

נזקים שנגרמו ע"י הכלב

האחריות על בעל הכלב

נזקי הכלב

סעיף 41 א' לפקודת הנזיקין קובע כי בעלי כלב (או מי שמחזיק בכלב), חייב לפצות את מי שניזוק בשל נזק שנגרם לגופו ע"י הכלב ולא משנה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצד הבעלים.

ההגנות

יחד עם זאת סעיף 41 ב' לפקודת הנזיקין קובע כי במקרים הבאים תהיה הגנה לבעלי הכלב:

• במקרה של התגרות הניזוק בכלב – אומנם נטל הראיה על בעל הכלב, אך על הניזוק להוכיח שאכן נגרם נזק לגופו ע"י הכלב;

• תקיפת הניזוק את הבעלים/בן זוגו/הורו/ילדו – נטל הראיה על בעלי הכלב. עם זאת קיימת בעייתיות ברשימת האנשים הנ"ל שכן הכלב עלול לתקוף מישהו הקרוב לבעלים אך אינו מופיע ברשימה הנ"ל;

• השגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים – ההגדרה בעייתית שכן מה קורה אם הניזוק פלש למקום שאינו מוגדר כמקרקעין כגון רכב;

נזקים לרכוש

נטל ההוכחה מוטל על מי שתובע, והוא יצטרך להוכיח את יסודות תביעתו כגון שהכלב התוקף הוא כלבך וכן שהתרשלת בשמירה עליו וכו'..

האחריות של בעל הכלב

עם הבעלות על הכלב, חלה גם החובה לדאוג לו ולמעלליו. אם הכלב שלך הזיק, תבעו אותך ובית המשפט קבע כי עלייך לשלם, אזי חובה עלייך לפצות את הניזוק.

חישוב הנזק יהיה דומה לאופן חישובו בתביעות נזיקין אחרות בענייני נזקי גוף. אם הנזק הינו לרכוש – קל לחשב באופן יחסי את גובה הנזק אך אם מדובר בנזקי גוף – בית המשפט יאמוד מס' ראשי נזק (למשל: אובדן כושר השתכרות, הוצאות ריפוי, וכן מקרים ספציפיים בהם הפגיעה גרמה לנזק מסוים).

הפיצוי צריך להשיב את מצבו של הניזוק טרם קרות הנזק.

האחריות של בעל הכלב אינה מוחלטת (יחד עם זאת מדובר באחריות חמורה): על בעל הכלב חלה חובת פיצוי מי שניזוק מהכלב ללא קשר אם הייתה התרשלות או לא. עם זאת יש לבעלי הכלב הגנות אשר בהתקיימן יפטרו את בעל הכלב מחובת הפיצוי.

האפשרויות העומדות בפני הניזוק

• לתבוע פיצוי

• תביעה בגין עוולת רשלנות

• תביעה בגין הפרת חובה חקוקה